Daduism

אני מתעב את הים.

תמיד לא אהבתי אותו, החול שנכנס לבגדים ונשאר שם לכל החיים, המים המלוחים שנכנסים לעיניים וצורבים, והחום הבלתי נסבל. כל הזמנה כלשהיא שקיבלתי

ללכת לים, נענתה בסירוב. אבל החורף? החורף שונה לגמרי.

הים בחורף הוא שונה,  מבנים נטושים, שלטים חצי תלושים, מוטות לא מוסברים, ועוד...  אבל אנשים עדיין ממשיכים לבוא. למה? במהלך הפרויקט הזה למדתי את התשובה

​

החוף החורפי הוא שקט, עם רוח קלה שמלטפת את הפנים, וים רוחש גלים שאיכשהו הופך למרגיע. האווירה הזאת של שלוות נפש שמקבלים בזמן שמטיילים בים

בחורף, היא מה שגורמת לאנשים להמשיך לבוא, גם בחורף

​

כשאני בים אני מרגיש כאילו אני לבד לגמרי, רק אני והים. החופשיות הזאת מאפשרת לי לבטא את עצמי בצורה הכי טובה שיכולתי לבקש. דרך התמונות אפשר לראות את הביטוי העצמי שלי, מעין השתדלות שלי להכניס את האופי שלי אליהן. מצד אחד – הצד הרציני: הבדידות ומעין הרגשת עצב וחוסר מודע שיש באותו ים נטוש.

 

ומצד שני – הצד השמח: האנשים שבאים, האינטראקציות הישראליות הביזריות והמצחיקות. אלה הם שני הצדדים של האישיות שלי עצמה

 

בפרויקט שלי למדתי על האישיות שלי, ופיתחתי אותה בהרבה. הפרויקט הזה נמנה בין אחד הדברים שהכי שינו וקידמו אותי בתור בן אדם עד היום.

 

אני מקווה שתהנו לראות את הים, בדרך קצת אחרת.

 

איתן